ההודעות על האירוע בדרך כלל מגיעות בשולי החדשות או לא מגיעות כלל. פעמים רבות, אפילו האנשים שחווים את האירוע מעדיפים להדחיק אותו ולא לספר או לדווח לרשויות על האירוע שהתרחש. רק כאשר ישנם נפגעים בנפש או רכוש חשוב נפגע טורחים כלי התקשורת כאילו בעל כורחם לדווח על פעולה אנטישמית שקרתה וגם זה תוך הצנעת המעורבות של גורמים בקהילה המקומית אלה העברת הדגש לזרים כביכול שביצעו את הפעולה ללא קשר או תמיכה של התושבים.
אנו רואים שהאנטישמיות מלווה את העם היהודי משחר היווצרותו. כבר בבבל החלה קבוצת אברהם להיות נבדלת משאר הבבלים ונאלצה ללכת ולמצוא מקום אחר כדי לחיות בו. במצרים הם חוו שנים רבות של דיכוי ושעבוד מעצם היותם יהודים והמאבקים בין אלוהי המצרים לאלוהי ישראל היו בעצם מלחמות הדת הראשונות. הגזרות שגזר פרעה על הריגת כל הבנים היהודים שנולדו הם בעצם הגזרות האנטישמיות הראשונות שעל ידם רצו השליטים להשמיד את העם היהודי .
לאורך ההיסטוריה כאשר עם ישראל ישב באדמתו עד ליציאתו לגלות לאחר חורבן הבית השני לא הייתה מנוחה בארץ ובכל זמן נתון היו אויבים שרצו להשמידם ולהמיר את דתם בטענות שונות ומשונות שאין אלה סוג של אנטישמיות שכנראה נבעה מפחד ושנאה של העמים חלקם עובדי אלילים לעם המוזר שחי ומקיים אורך חיים ודרך אמונה שונה בתכלית מכל הסובבים אותם.
התיאורים של מעשים אנטישמיים שעברו על עם ישראל בכל אחת מהמדינות שבהם ניסו למצוא את מושבם ולראות במדינה בה שהם גרים כמולדת ממלאים אין ספור כרכי ספרים. המאפיין והמכנה המשותף לכל המעשים הללו, שחלקם היו אכזריים ביותר עד לתוכנית ההשמדה של הנאצים, היה שהם קרו והתרחשו ללא שום קשר להתנהגותם של היהודים ולמרות שהיו שומרי חוק ובלתי מזיקים למדינה בה חיו ההפך הוא הנכון. הרבה מהם היו בתפקידים ובמשרות חשובות והם תרמו, גם כקהילה ,להתפתחות אותה מדינה בה הם חיו הרבה מעבר למספרם היחסי באוכלוסיה.
אין ספור מחקרים נעשו כדי לנסות ולמצוא את שורשי האנטישמיות ומן הסתם עוד יעשו ויחד עם זאת אין לעולם תשובה למה אנשים שונאים יהודים. דווקא מתוך השונאים עולה לעיתים הטענה שהשנאה נובעת מעצם התפקיד המיוחד של עם ישראל. כחלק ממטרת הבריאה והיות שאין הוא מקיים תפקיד זה אלה מנסה להתנער ממנו ולהיות כאחד העמים. הדבר מעורר שנאה פנימית לעם היהודי.