בשם סבא וסבתא, הדודים והדודות שלי שנרצחו על ידי הצורר הגרמני באירופה שטופת השנאה ליהודים, בשם בני דודי ובנות דודותיי, שלא זכו להיוולד כי מוח שטני החליט שהם לא ראויים לכך, אני מודה לפרנק ואלטר שטיינמאייר נשיא גרמניה על דבריו בפורום השואה העולמי כאן בירושלים בירת העם היהודי: "חברנו כאן היום כדי לומר לא לאנטישמיות, לא לשנאה." וגם "אני אסיר תודה על כך שהיום אנחנו מתחייבים לעולם שזוכר את השואה – עולם ללא רצח עם."
הוא את נאומו נשא וטוב שכך אבל איך אני, אתה, את כולנו יחדיו נעשה שהאנטישמיות הגואה בעולם לא תוביל לרצח העם היהודי מחדש? נראה לי שהפתרון מצוי בדברי איש חכם שאמר לאחרונה שהאנטישמיות היא מחלה! כן, מחלה בה חולה העולם וכמו במקרים לא מעטים של מחלה מטפלים גם כאן בסימפטום ולא בגורם המחלה, וכך נוצר מצב שהמחלה לא מוגרה, היא נרדמה אך כעבור זמן פורצת מחדש.
טקסים מכל הסוגים והמינים, גם כאלה שמביאים שועי עולם ל'יד ושם' כדי לומר: אשמנו, חטאנו, בגדנו, נטפל במחלה ששוב פרצה, אולי יעלו מודעות, אך לא ימגרו את מחלת אנטישמיות מהעולם.
אותו איש חכם לא רק אמר שהאנטישמיות היא מחלה, הוא אף הצביע על הגורם למחלת האנטישמיות ששוב מכה בכל כוחה. לדבריו הסיבה האמיתית לשואה הם שני כוחות הטבע, חיובי ושלילי שלא נמצאים בקשר נכון ביניהם ויוצרים קצר ביניהם. את הכוח השלילי אנו רואים יום יום: עוד ילד יהודי שירקו בפניו, עוד התנכלות ליהודי שהולך לתומו ב"שטראסה" השלווה, עוד בית כנסת שבריונים פורצים אליו, האשמת היהודים בקורונה שפרצה בעולם ועוד ועוד כהנה ברחבי העולם.
אך מהיכן נמצא את הכוח החיובי שיהיה בקשר נכון עם הכוח השלילי, כדי שהזרימה תהיה הרמונית וטובה ליהודים ולעולם? לפי אותו איש חכם יש שיטה: חיבור של אהבה מעל ההבדלים, מעל הדעות השונות, מעל האגו הרוצה לעצמו בלבד, מעל לאני ולא לך, מעל השנאה שהתפשטה בכל אומות העולם. ויפה שעה אחת קודם למען כולם.