מהי בעצם שנאת "חינם"? כיצד ניתן לשנוא מישהו "לחינם"? הרי אם תשאל כל אדם מדוע הוא שונא את פלוני הוא יאמר לך שזה בגלל שהוא עשה לו משהו או בגלל קנאה או בגלל תחרות ביניהם על אותם משאבים. הפירוש המילולי ל"שנאת חינם" איננו "שנאה ללא סיבה", אלא "שנאה ללא אינטרס", שנאה בלי תכלית.
היום האנשים חכמים, אף אחד לא שונא את חברו סתם כך, ללא סיבה מוצדקת. אם תשאלו אותו למה הוא שונא, הוא יביא אלף סיבות למה השנאה מוצדקת. הוא פגע בי, הוא חושב אחרת ממני, הוא שמאלני, הוא ימני, הוא נראה ככה, הוא עשה ככה. המצחיק הוא, שאנחנו באמת מסכימים איתו שהשנאה הזאת היא שנאה מוצדקת. ככה שהיום באמת אין שנאת חינם. זה באמת עבר מן העולם, אז מה הבעיה?
אם רק נפתח את העיניים, נראה ששנאת החינם היום נמצאת בכל פינה. אז מה אם הוא לא חושב כמוני? זה לא סיבה אמיתית לשנוא אותו זו שנאת חינם! אז מה אם הוא שייך לאוכלוסייה אחרת, או מאמין במשהו אחר? אז מה אם הוא חילוני, דתי או חרדי? הוא אדם כמוני. לא יותר טוב ולא פחות. בדיוק כמוני!
במקום להשתמש בחכמה שלנו היום כדי לשפר את החיים של כולנו ולהבין שהשנאה פוגעת בנו, אנחנו מטייחים ומשכנעים את כולם ואת עצמנו שהשנאה הזאת מוצדקת. במקום לשים את הקלפים על השולחן אנחנו מתרצים ומייפים, וכך לעולם לא מגיעים לפתרון האמיתי. נכון, לשנוא זה יותר קל, זה בא לנו בטבעיות ואילו לאהוב מצריך מאמץ. אהבה זו עבודה קשה, אבל אהבה אמיתית בינינו תהפוך את העולם בכלל ואת המדינה בפרט למקום טוב יותר חיות בו. לאהוב זה לא אומר שחייבים להסתדר, שאסור להתווכח ולריב. לאהוב זה אומר שגם אם רבים – סולחים. חילוקי דעות הן דבר טבעי, אבל מה שנגרר בעקבותיהן הוא מיותר ועלול להיות הרסני. לאהוב משמעותו לכבד את האחר, את דעותיו ואת טעויותיו כי אני לא יותר טוב ממנו. אז לאהוב זה לא פשוט בכלל, אבל לא באנו לעולם כדי לעשות מה שקל אלא מה שנכון.