המיתוסים האנטישמיים לא נעלמו

היהודים הם סחטנים", "הם שולטים בשוק ההון", "יהודים אמריקאים נאמנים יותר לישראל מאשר לאמריקה", "יהודים נכונים יותר מאחרים לנקוט במעשים ערמומיים כדי להשיג את מה שהם רוצים", "תעשיית הסרטים והטלוויזיה די נשלטת ע"י יהודים", "היהודים רצחו את ישו", מדינת היהודים מתנהגת "גרוע ממש כמו הנאצים", "הרקורד של ישראל בכל האמור בזכויות אדם גרוע ממרבית המדינות האחרות", "היהודים הם מרעילי בארות", "היהודים משפיעים על התרבות הפוליטית האמריקאית דרך כסף פוליטי, מכוני מחקר וכותבי טורים ועורכי עיתונים". 

ידעתם שיותר משליש יהודי בריטניה מסתירים את יהדותם בפומבי? מעבר לשיח השנאה בהקשר פוליטי או אחר, השיח האנטישמי כלפי היהודים, מדינתם וצביונם כעם הוא הבולט ביותר במרשתת. לא מדובר רק במדינות אויב לישראל או בסכסוך הפלסטיני, אסלאמי, אלא בשיח שנאה אנטישמי ממוצא פיהם של אזרחים המתגוררים במדינות מערביות  "מתוקנות", בהן מעוגנות זכויות אדם ושמירה על חופש הפרט לשנוא ולאהוב כרצונם.

האנטישמיות בלונדון

ידעתם שכ-28 מיליון איש, מחזיקים בעמדות, דימויים ומיתוסים אנטישמים בארה"ב בלבד? ביטויים של תפיסת האנטישמיות כלפי היהודים כמחשבה לגיטימית בעלת בסיס היסטורי, מתייחסים לשלילת זכויותיהם להגדרה עצמית, לקבלת הגנה של הרשויות מפני איום פיסי ברור, להגברת דה-לגיטימציה למדינת ישראל והציונות הדתית, להגברת חרמות על יהודים וישראלים כחברה, להתייחסות לישראל כמדינה גזענית רודפת אדם, והשוואה של צבא הגנה לישראל לרוצחים. לקבלת ביקורת מנומקת המבחינה ומבדילה בין מדינת היהודים לשאר מדינות העולם, ואיך לא, השוואת היהודים לנאצים הגרמנים מימי השואה. 

מדוע? אין הסבר מניח את הדעת הרציונאלית לגילוי של שנאה סלקטיבית כל כך, לא בזמן השואה ולא כיום. תרבויות משתנות, עולם מתפתח, שליטים מתחלפים, נסיבות משתנות, סיבות מתבגרות ועדיין.. התוקף והלגיטימציה לשנאת היהודים נשאר, ומרחף כחרב פיפיות מעל ראשינו בכל דור ודור.

בנינו לתפארת מדינת יהודים בה חלמנו להיות לאחים, מיגנו עצמנו ובנינו סביבנו מערכות מתוחכמות לסיכול כל איום חיצוני. החלטנו להיות למדינת לאום של העם היהודי ובכך נדרנו לאחריות וערבות הדדית לאחינו בתפוצות. ובכל זאת כיום, במאה ה- 20 אנו מוצאים עצמנו לוחמים בדעות אנטישמיות שחלחלו אל ליבה של החברה הישראלית השסועה, החולה. שאינה זוכרת וכבר שכחה כי מקור השנאה בפירוד שבינינו, בעצמותינו, בצלמנו, מתוכנו, מליבנו הקר ממש כאן על חומות ירושלים העתיקה.